כאשר אמרתי בסדנה "אהבה מעלה על פני השטח את כל מה שמנוגד לה" ענה לי אחד המשתתפים "אז עדיף לא לאהוב כדי לא לחוות את הכאב". אהבה אינה מביאה כאב, אלא ריפוי לכאב. כאשר מזרימים מים טהורים לכוס קפה שחור, הדבר הראשון שקורה הוא שהקפה השחור שמצטבר בתחתית צף למעלה ונשפך החוצה. ככל שנמשיך להזרים מים נקיים, כך תתנקה הכוס בסופו של דבר לגמרי מהקפה. וכך עם אהבה – ככל שנמשיך להזרים אהבה, כך ננקה את כל מה שמנוגד לה. תהליך הניקוי כרוך בהתמודדות עם הקפה השחור של החיים, אבל בסופו של דבר, נישאר עם הכוס מלאה במים הצלולים של האהבה.
אהבה היא ריפוי – והדרך אל האהבה היא סליחה. כבר ברגע זה נסו לסלוח, שאלו את עצמכם – היכן אני תקוע? שם המקום להמשיך לסלוח לעצמי. ההתחייבות של כל אחד מאיתנו, בכל רגע בחיינו, לנסות לוותר על הסבל, תקרב אותנו אל הסליחה ואל האהבה. הסבל קיים, ואנחנו אחראים לחיינו, וביכולתנו לשנות מציאות קיימת בכל רגע
אני מתבונן בתוכי באהבה וסליחה וזה מאפשר לי להעניק לעולם בחמלה.
נכתב עבורכם באהבה על ידי עדית אלון – מוזמנים לשתף בשמחה, עם הפניה לפוסט המקורי